חזות מערכת החינוך היא המורים שלה. הישגי מערכת החינוך, ערכי הנוער, היקף ידיעותיו, תוצאות מבחנים בין לאומיים, האלימות, הסקרנות, האכפתיות וההזדהות הן תוצרי המערכת. הן דרך המדידה.

למערכת החינוך יש שני משאבים חשובים עיקריים: התלמידים והמורים.

התלמידים הם המשאב שנכנס למערכת שבמסגרתה צריכה המדינה-החברה לספק להם את התשתית הלימודית, ערכית, חינוכית לממש את עצמם. המערכת מאפשרת לתלמידים להרחיב אופקים, לבסס דימוי עצמי והערכה עצמית, להאמין בעצמם, לשאול שאלות, לפתח סולדריות והזדהות ולייצר תשתית של זהות לאומית-חברתית.

המורים הם המשאב החשוב ביותר של כל חברה. הם אלו שמבלים את מרבית הזמן עם הילדים של כולנו והם אלו שאחראים לחינוך ולימוד שלהם. פגיעה במורים היא פגיעה ישירה בילדים ובנוער והיא גם פגיעה חמורה במדינה.

אשמים רבים יש לפגיעה במעמד המורים ובמקצוע ההוראה אך בבסיסה עומדים שרי חינוך, ממשלות ישראל, בכירים במערכת החינוך והתערבות ההורים.

כל רפורמה במערכת החינוך, כל רעיון או הצעה שאינה נוגעת באופן מיידי בסוגיית מעמד המורים ומעמד מקצוע ההוראה נידון לכשלון.

טיפול ותקציבים שאינם מטפלים בנושא זה דומה למתן אקמול לחולה סרטן כפתרון למחלה. חסר תועלת.

מה אנחנו רוצים לעשות